הילדים גילו שהשטח מוחזק ע"י חברה שהייתה בבעלות אביהם ואינה פעילה עשורים. רשם החברות דרש אגרה מ-1983 כדי להחיות אותה, אבל נדחה
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה כי יורשי קרקע שמוחזקת על ידי חברה שנסגרה, ישלמו אגרה רק עבור השנתיים האחרונות כדי להחיות אותה, ודחה את דרישת רשם החברות לשלם את מלוא האגרה מתחילת שנות השמונים – כ-54 אלף שקל. השופטת יעל בלכר הבהירה כי בנסיבות שבהן היורשים לא היו מודעים למצב החברה, ופעלו מיד כשגילו זאת, יש מקום להתחשבות.
היורשים סיפרו שאביהם היה בעלים של חברה ונפטר ביוני 2016. הוא הוריש להם קרקע וכשרצו להעביר אותה על שמם גילו שהיא מוחזקת על ידי החברה. החברה אינה פעילה מאז 1983 ולצורך העברת הבעלות הם ביקשו להחיות אותה. אלא שרשם החברות דרש מהם לשלם את חוב האגרה שהצטבר בכל השנים מאז הפסקת הפעילות, סך של יותר מ-54 אלף שקל.
הרשם הבהיר כי על פי התקנות פטור מחוב אגרה יינתן במקרים שבהם החייאת חברה נדרשת לצורך פעולה שנדרשת על פי דין. מאחר שבמקרה זה החייאת החברה דרושה לצורך העברת זכויות בקרקע, פעולה שאינה נדרשת על פי דין, אין הצדקה לפטור. הרשם הזכיר גם את עקרון השוויון בנטל תשלום האגרות.
בתגובה ביקשו היורשים לפטור אותם מחוב האגרות והפנו לפסיקה שלפיה יורשים במצב דומה חויבו רק בחוב אגרות חלקי לגבי השנים שבהם היו מודעים לקיומה של החברה או מהמועד שבו נכנסו בנעלי בעל המניות שנפטר.
אבל השופטת יעל בלכר הבהירה כי יש לבחון את הבקשה לפטור לאור שיקולים שבמדיניות משפטית וביניהם גם השיקול שלא ייהנה מעוול מעוולתו ועיקרון השוויון, חשש מפני התחמקות מתשלום אגרות, הרצון לעודד העברת נכסים ומעמדה של זכות הקניין.
לדבריה, יש שני שיקולים מרכזיים בסוגיית הבקשה לפטור מאגרה: האחד, בחינת זהות מבקש ההחייאה ובכלל זה האם הוא מצוי במעגל הפנימי של בעלי החברה. השני, מטרת החייאת החברה.
השופטת ציינה כי מדובר במקרה "קלאסי" ונפוץ שבו מתבקשת החייאת החברה לצורך העברת זכויות בנכס הרשום על של החברה ליורשים. היא הוסיפה כי החייאת חברה לצורך הסדרת רישום זכויות ירושה במקרקעין אינה פעולה המתחייבת מן הדין והיא אינה פטורה מתשלום חוב האגרה לפי התקנות. ואולם, לבית המשפט יש סמכות כללית לקבוע תנאים להחייאת חברה ולתת כל הוראה שנראית לו צודקת בנסיבות.
נקבע כי היורשים נמצאים ב"מעגל הפנימי" של החברה. עם זאת, טענתם כי לא היו מודעים לכך שהקרקע מוחזקת על ידי החברה ולמצבה של החברה לא נסתרה.
כמו כן, היורשים פעלו במהירות יחסית לצורך החייאת החברה ולהסדרת הרישום, כך שלא תרמו להיווצרות החוב בהתרשלו או באדישות. בנסיבות אלה השופטת פסקה שהיורשים ישלמו אגרה עבור 2020-2019 בלבד.