במסגרת תביעה שהגישו שתי אחיות לביטול המתנה המשמעותית שהעניקה אחותן המנוחה טרם מותה, נחשפה מערכת היחסים הקלוקלת שהובילה אותה להעדיף את חברתה המסורה על פניהן. ביהמ"ש קבע כי עדויות ומסמכים רבים מוכיחים כי המנוחה ידעה בדיוק מה היא עושה.

אישה חולה וערירית העניקה את דירתה לבן של חברתה הטובה כשנתיים וחצי לפני מותה. זמן קצר לאחר שנפטרה תבעו אחיותיה לבטל את המתנה שלטענתן ניתנה תחת לחץ, עושק וכפייה מצד החברה, שסכסכה ביניהן. בפסק דין שפורסם לאחרונה השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב הכריע לטובת בנה שלה החברה, בין היתר לנוכח עדויות רבות שלפיהן המנוחה לא רצתה כל קשר עם אחיותיה, שפגעו בה ואכזבו אותה, ולעומת זאת ביקשה להכיר תודה לחברה שליוותה אותה במסירות שנים ארוכות.

המנוחה סבלה ממחלה ניוונית מולדת. לפני כעשור היא הסתכסכה עם שתי אחיותיה על רקע פטירת אמן וניסיונן, כך לטענתה, לקחת ממנה את דירתה ולהעביר אותה למוסד. מאז השלוש כמעט לא היו בקשר ומי שליוותה אותה וסייעה לה לאורך השנים הייתה חברה קרובה שהכירה כשהגיעה להתנדב אצלה לפני כ-20 שנה.

ב-2015 חתמה המנוחה על תצהיר מתנה שבו היא מעבירה את זכויותיה בדירת מגוריה לבנה של אותה חברה. ב-2017 היא נפטרה ואחיותיה הגישו בקשה לביטול המתנה בטענה כי אחותן נעשקו על ידי אותה חברה, שהסיתה אותה נגדן, שטפה את מוחה, ניצלה את מצבה הקוגניטיבי הירוד ולחצה עליה להעביר את הדירה לבנה.

מנגד, החברה תיארה בגרסתה כי המנוחה הייתה מסוכסכת עם אחיותיה וחששה כי ישתלטו על דירתה ויעבירו אותה לבית אבות. זו הייתה הסיבה לכך שרצתה להעביר לה את הדירה אך היא ביקשה שהמתנה תינתן לבנה כדי להימנע מתשלום מס רכישה גבוה.

בנה (המשיב לבקשה) הוסיף כי אחיותיה של המנוחה ראו בה מטרד וזנחו אותה לאנחות, ולכן היא לא רצתה כל קשר עמן. לעומתן, אמו טיפלה במנוחה ועזרה לה במסירות לאורך שנים והכרת התודה שלה הובעה גם באמצעות המתנה וגם בהחלטתה להוריש לה את כל רכושה בצוואתה האחרונה.

היחידה שתמכה בה
השופט שילה העדיף את גרסת המשיב על פני זו של האחיות. ראשית, השופט קבע כי בעוד שהאחיות לא הציגו "ולו בדל של ראייה שהמנוחה לא הייתה צלולה בדעתה בעת שהעניקה את המתנה", עדויות של פסיכיאטרים שבדקו אותה בתקופת עסקת המתנה הוכיחו כי הייתה כשירה לחלוטין לבצע פעולות משפטיות ומודעת למעשיה.  

הנהג של המנוחה, עורך הדין שערך את עסקת המתנה והמטפל הסיעודי שלה אישרו אף הם כי הייתה צלולה, ואפילו אחת מאחיותיה הודתה בכך בסופו של דבר.

כמו כן, השופט קבע כי לא הובאה כל הוכחה להסתה או לחץ על המנוחה מצד אמו של המשיב. נהפוך הוא, סרטון שצולם בעת עריכת העסקה, מסמכים ועדויות מקורבים חשפו את רגשותיה השליליים של המנוחה כלפי אחיותיה, את היעדרן המוחלט מחייה בשנותיה האחרונות ואת רצונה המובהק להעניק את הדירה לחברתה.

"טבעי כי לאור זאת, תרצה המנוחה להכיר טובה ל****, אשר הייתה האדם היחיד עלי אדמות שסייע לה ותמך בה (למעט המטפל הזר)", סיכם השופט את דבריו.  

האחיות חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 50 אלף שקל.

• ב"כ המבקשות: עו"ד לענייני משפחה יוסי ויצמן
• ב"כ המשיב: עו"ד מקסים ליפקין

עו"ד דניאל שוורץ עוסק/ת ב- דיני משפחה 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
** הכתבה פורסמה במאקו, לקריאת הכתבה - לחצו כאן