סניף דיסקונט בנצרת סירב לפתח חשבון לאדם שעוסק בניכיון צ'קים ברישיון. תביעה שהגיש נגד הבנק התקבלה אחרי שהשופט קבע שסירוב הבנק בלתי סביר .

בית המשפט המחוזי בחיפה חייב לאחרונה את סניף בנק דיסקונט בנצרת לפתוח חשבון לחלפון כספים שעוסק בניכיון צ'קים. השופט מאזן דאוד דחה את עמדת הבנק, שדחה בתחילה את בקשתו של החלפן בטענה שיש חשש שהחשבון ישמש להלבנת הון.

התובע טען שבמסגרת הבקשה לפתיחת חשבון הוא צירף את המסמכים שהתבקשו על ידי הבנק וענה על שאלון "הכר את הלקוח". לדבריו, אף שפנה לסניף כמה פעמים, הוא לא קיבל תשובה. רק כחמישה חודשים לאחר מכן שלח לו הבנק מכתב דחייה בטענה שיש פרטים חסרים.

הבנק טען מנגד שמהנתונים שהתקבלו עולה חשש שהחשבון ישמש לפעילות של הלבנת הון. לדבריו, מהטפסים עולה שהתובע מקבל לידיו שיקים "למוטב בלבד", כששם המוטב אינו רשום בהם. בפועל, הוא מנכה את השיקים אצל אחרים. הבנק ציין כי הליך ניכיון שיקים מסוג זה יוצר קושי בגבייה בהוצאה לפועל כך שעולה חשש שהתובע משתמש באמצעי גבייה לא סטנדרטיים. לדבריו, הוא אינו מעוניין לעבוד עם לקוחות מסוג זה.

על פי הבנק, שיעור הריבית שגובה התובע מלקוחותיו נמוך משמעותית מהמקובל בתחום, מה שמעלה את החשש שלא כל ההכנסות נכללות בדו"חות הכספיים שהגיש. צוין עוד שהתובע לא שיתף פעולה ולא הגיש לו את כל המסמכים שהתבקשו, כך שהוא היה רשאי לסרב לפתיחת החשבון.

התובע השיב שאם ייפתח החשבון, יירשמו שיקים עם הגבלת סחירות על שמו ויופקדו בחשבונו. הוא הדגיש שבמקרה של חזרת שיק הוא יפעל לגבות אותו בדרך המקובלת באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, ואין מקום לדאגת הבנק בהקשר זה. הוא הוסיף שהרמיזה מצד הבנק שהוא מעלים הכנסות אינה מבוססת וראויה לכל גנאי.

השופט מאזן דאוד הבהיר שפתיחת חשבון בנק היא זכות בסיסית וחיונית של כל משק בית או עסק, וחוק הבנקאות אוסר על תאגיד בנקאי "סירוב בלתי סביר" למתן שירותים בנקאיים.

במקרה זה קבע השופט שסירוב הבנק אינו סביר. לדבריו, מחומר הראיות עולה שהתובע שיתף פעולה עם הבנק כמיטב יכולתו וסיפק את המידע שהתבקש ממנו, גם כשנראה היה שאין קשר בין השאלה לבין חשש להלבנת הון. זאת ועוד, במכתב הדחייה הבנק לא פירט מדוע התשובות שסיפק התובע מבססות "חשש כבד" (כלשון הבנק) לפתיחת החשבון.

השופט כתב שלא הוכחה טענת הבנק שלפיה מסחר בשיקים "פתוחים" מעלה חשש שמדובר בלקוח שגובה את השיקים שלא באמצעים הרגילים, ולא ברור על מה היא נסמכת. הובהר שניתן לגבות גם שיקים מסוג זה בלשכת ההוצאה לפועל. לדבריו, תשובת התובע כי כיום הוא מעביר את השיקים לעסק אחר לניכיון שיקים, וכי לאחר פתיחת חשבון הוא יוכל למלא את השיק ולרשום את שמו כמוטב, מהווה הסבר הגיוני.

עוד קבע השופט שגם האשמת הבנק שהתובע מעלים הכנסות אינה מבוססת. בסיכומו של דבר הורה השופט לבנק לפתוח לתובע חשבון. הבנק חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.

• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד מוראני פאיז
• ב"כ הנתבע: עו"ד שי גרנות
• עו"ד אברהם ש. בן-צבי עוסק בבנקים
• הכותב לא ייצג בתיק
• הוא שותף באתר פסקדין
• הכתבה פורסמה ב ynet, לקריאת החכתבה - לחצו כאן