אחים שמנהלים בוררות מול עו"ד שנפטר לאחרונה, ערערו על החלטת רשמת הירושה למנות את בנו, שותפו ויורשו לניהול עזבונו הנאמד במאות מיליוני דולרים, בטענה שיש בכך ניגוד אינטרסים.  מה נפסק?

בית המשפט למשפחה בתל-אביב פרסם לאחרונה שתי קביעות חשובות: האחת, כי עד שהמחוקק יאמר את דברו אין לרשמי הירושותסמכות למנות מנהל עיזבון זמני, והשנייה, כי נושי העיזבון רשאים להתערב במינוי זה. פסק דינו של השופט יהורם שקד ניתן במסגרת ערעור על מינוי בנו, שותפו ויורשו של עו"ד עתיר נכסים שנפטר לאחרונה, כמנהל עיזבונו הזמני. את הערעור הגישו שני אחים שטוענים כי הם נושיו של המנוח ולא ייתכן שבנו ינהל עיזבון שיש לו בו אינטרס מובהק.  

לפני מספר חודשים נפטר עו"ד שהותיר אחריו נכסים בשווי מאות מיליוני דולרים. זמן קצר לאחר מותו רשמת הירושות נענתה לבקשת אלמנתו וילדיו למינוי אחד מבניו לניהול זמני של עזבונו, ובתוך כך דחתה בקשה של שני אחים הנמצאים בעיצומם של הליכי בוררות מול המנוח עקב מחלוקות כספיות, למינוי מנהל ניטרלי.

בערעור שהגישו על החלטת הרשמת טענו האחים כי מינוי הבן מציב אותו בעמדה של ניגוד עניינים לנוכח טענותיהם נגד המנוח והאינטרס שלו בירושתו. עוד נטען כי הרשמת כלל לא הייתה מוסמכת למנות מנהל זמני, וגם אם כן  – היא לא הייתה רשאית לעשות בהיעדר הסכמה מצדם, כצד "הנוגע בדבר".

מנגד, יורשי המנוח טענו כי אין להתערב במינוי שהוחלט עליו בסמכות וכדין לנוכח הסכמת כל היורשים, וכי למערערים אין כל מעמד בהליך בהיותם בעלי דין שטרם הוכיחו זכאות לנתח כלשהו מהעיזבון.

סתירה מהותית
השופט שקד פתח בהכרעה בשאלת הסמכות, תוך שהפנה לסתירה בעייתית בין הוראות חוק הירושה לבין תקנותיו: בעוד שהחוק קובע כי רק בית משפט רשאי למנות מנהל עיזבון זמני (לעומת מנהל קבוע, שאז יש לרשם הירושה סמכות למנותו בהסכמת "כל הנוגעים בדבר"), תקנות הירושה מסמיכות את גם את רשם הירושות למנות מנהל זמני.

השופט ציין כי סתירה זו מחייבת הסדרה חקיקתית אבל כל עוד אין כזו, החוק גובר על הוראות התקנות ולכן לרשם אין סמכות למנות מנהל עיזבון זמני גם כשהמינוי מוסכם על כל "הנוגעים בדבר".

בהתאם לכך נקבע כי החלטת הרשמת ניתנה בחוסר סמכות ועל כן ערעור האחים לביטול המינוי התקבל.

למעלה מן הצורך, השופט הוסיף כי לו ההחלטה הייתה ניתנת בנוגע למנהל עיזבון קבוע – שכאמור נמצא בסמכות רשם הירושות כשכל "הנוגעים בדבר מסכימים" –  האחים לא היו יכולים להתנגד לה, שכן הכרה בנושים כ"צד הנוגע בדבר" תגרור סרבול בהפעלת הסמכות למינוי מנהל העיזבון הקבוע.

עם זאת, השופט קבע כי חוק הירושה כן מאפשר לאחים, כטוענים לנשייה מתוך נכסי העיזבון, להתערב במינויו של מנהל עיזבון הזמני.

בעניין זה, השופט הסכים שיש קושי בכך שהבנו של המנוח ישמש כמנהל עיזבון בלעדי. לשיטתו, אף שאין מניעה חוקית למנות יורש כמנהל עיזבון, כשמדובר בעיזבון בהיקף רחב שייתכן שיש לו התחייבויות כלפי נושים שאין בינם לבין המנהל כל אמון, יש לנהוג בזהירות מרבית.

לפיכך השופט מינה מחדש את בנו של המנוח כמנהל עיזבון זמני אך ציוות לו עורכת דין, שתשמש כשותפה ניטרלית בתפקיד ותוכל להתנהל מול האחים.
לא נפסקו הוצאות.

לחצו כאן לעיון בפסק הדין בע"ר 33693-12-18

• ב"כ המערערים: עו"ד אלקס הרטמן, עורך דין אוריאל פרינץ
• ב"כ המשיבים: עו"ד אלי כהן, עופר פליישר, עורך דין צוואות וירושות 

עו"ד דניאל ב. שוורץ עוסק/ת ב- ירושות וצוואות 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.